מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: השפעה על פתולוגיה המוח באוטיזם

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: השפעה על פתולוגיה המוח באוטיזם

תוך שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים של האדם (iPSCs) כדי להדגים את הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD), חוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו, ברזיל ואוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו חשפו לראשונה כי חריגות בתאים התומכים במוח, הנקראים אסטרוציטים, עשויים לתרום לסיבת ההפרעה. הממצאים, שפורסמו בפסיכיאטריה הביולוגית, מסייעים להסביר מה קורה ברמה הביולוגית כדי לייצר התנהגות ב- ASD, ועשויים לעזור לחוקרים לזהות טיפולים חדשים לחולים עם ההפרעה.

מיקי שחם מעדכן כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים ואסתטיים.

אסטרוציטים משחקים תפקיד חשוב בפיתוח ותפקוד של מערכת העצבים. אבל עד כה, מודלים של אופטיקה הזניחו את תרומתם. המחקר החדש, בראשות ד"ר Patricia Beltrão-Braga וד"ר Alysson Muotri, השתמש ב- iPSCs כדי ליצור נוירונים ואסטרוציטים כדי להדגים את האינטראקציה בין תאי המוח הללו, ולהבין טוב יותר כיצד המוח יוצר בהפרעה.

"שימוש חדש זה בתאי גזע פלוריפוטנטיים, גישות נוירוביולוגיות לאוטיזם המבוססות אך ורק על התפתחות נוירונים לא תקינים עלול להיכשל ולהסביר אינטראקציה מורכבת של נוירונים אסטרוציטים, עשוי להיות מרכיב לא מוערך של הביולוגיה של ההפרעה הזו", אמר ד"ר ג'ון קריסטל, עורך הפסיכיאטריה הביולוגית.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.

טכנולוגיית תאי גזע המושרשת מאפשרת לחוקרים לתכנת מחדש תאים אנושיים לכל תא בגוף. במחקר, המחברים הראשונים ד"ר פאבייל רוסו וביאטריס פרייטס ועמיתיו השתמשו בתאים משלושה חולים שאובחנו עם ASD ושלושה אנשים בריאים כדי ליצור נוירונים ואסטרוציטים.

נוירונים שמקורם בחולי ASD היו בעלי מבנה מורכב פחות מאשר נוירונים בריאים, אך הוספת אסטרוציטים בריאים לנוירונים ASD שיפרה את מבנם המפותח. בהיפוך, זיווג אסטרוציטים ASD עם נוירונים בריאים התערבו עם התפתחותם, מה שהופך אותם נראים יותר כמו נוירונים מחולי ASD.

"המאמר מדגיש בפעם הראשונה את ההשפעה של האסטרוציטים ב ASD, חושפים כי האסטרוציטים משחקים תפקיד בסיסי במבנה תפקוד נוירונים," אמר Beltrão-Braga.

החוקרים חקרו עוד כיצד האסטרוציטים מפעילים את השפעתם, ומייצרים חומר שאסטרוציטים מייצרים בשם IL-6, שכבר הוצע כשחקן ב- ASD, כאשם בפגם. אסטרוציטים מהחולים עם ASD נראו כמייצרים כמות גדולה מדי של החומר, והממצאים מצביעים על כך שהפחתת IL-6 יכולה להיות טיפול מועיל עבור נוירונים ב- ASD.

חשוב לציין, ASD כבר מחלה מאתגרת מודל מודל באמצעות iPSCs בגלל המורכבות שלה. מספר גנים נקשרו ל- ASD, אך תרומתם נותרה בלתי ידועה, והבדלים גנטיים בין החולים הקשו על הבנת הסיבה ולפיתוח טיפולים להפרעה.

אבל במחקר זה, נבחרי ה- ASD נבחרו משום שהם שיתפו התנהגויות דומות, ולא גנים דומים. לדברי Beltrão-Braga, המשמעות היא שהממצאים יכולים לספק אסטרטגיה חלופית חדשה לטיפול בסימפטומים של ASD, ללא קשר לגנוטיפ של המטופל.

מיקי שחם – ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.