מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תאי גזע ושחזור ראייה רגנרטיבי

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תאי גזע ושחזור ראייה רגנרטיבי

חוקרים משחזרים את הראייה בקרב עכברים לטווח הארוך, מה שמאפשר פנייה לתפקיד של המערכת החיסונית בדחיית התאים המושתלים.

טיפולי המבוססים על תאי גזע מבטיחים אפשרות לשחזר תיפקוד שנפגם עקב מחלות דגנרטיביות רבות, אך אחד המכשולים הלוגיסטיים החשובים ביותר זה הצורך להבטיח שהתאים יישרדו בגוף מספיק זמן בכדי לבצע את העבודה. חוקרים ממכון באק דיווחו על אחת מההדגמות הראשונות של שחזור ראייה ארוך טווח בעכברים עיוורים באמצעות השתלת קולטני אור שנגזרו מתאי גזע אנושיים וחסימת המערכת החיסונית שגורמת לתאים המושתלים להידחות על ידי הגוף המקבל.

מיקי שחם מעדכן כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים ואסתטיים.

מחקר זה פורסם בכתב העת Cell Stem Cell והוא מציג עובדות בסיסיות על כך שדחייה על ידי המערכת החיסונית זה אחד מנושאי המפתח שיש לדון בהם בכדי לשפר את יעילות הטיפולים השחזוריים באמצעות תאי הגזע. הממצאים תומכים בדרך לשיפור היישומים הקליניים, בעיקר עבור שחזור ראייה בבני אדם על ידי קולטני עור שנגזרו מתאי גזע אנושיים להשתלב ולשגשג בעין.

"זה הפך לסיפור נחמד על שחזור ראייה ארוך טווח בקרב עכבר עיוור", אמר פרופסור דיפאק לאמבה, מנהל מחלקה ומחבר ראשי. "הראנו שעכברים אלה יכולים לקלוט אור לאחר כ-9 חודשים לאחר הזרקת התאים האלה".

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.

קולטני אור אלה הם נוירונים מיוחדים ברשתית העין הממירים את האור לאותות שהמוח מפרש בעת הראייה. אובדן של תאים אלה זוהי נקודה סופית נפוצה במחלות עיניים ניווניות רבות. תאי גזע עובריים של בני אדם עשויים לספק מקור פוטנציאלי לתחליף עבור קולטני אור אלה, אך למרות שעבודתו הקודמת של לאמבה הראתה שקולטני אור שנגזרו מתאי גזע יכולים לתפקד בעכברים, החוקרים עדיין להצליח להציג שחזור ראייה שהשתמר לאורך זמן.

המחלוקת הגדולה בתחום הייתה, לדבי לאמבה, זה השאלה האם קולטני האור שהושתלו פשוט מתים, נדחים על ידי המערכת החיסונית – העין וגם המוח. לאורך זמן רווחה האמונה שתאים אלה היו "מיוחסים" משום שתאי המערכת החיסונית פשוט לא בדקו אזורים אלה בגוף.

הצוות של לאמבה נערך לבחון לפרטי פרטים את הרמה שבה הדחייה של המערכת החיסונית תורמת לתוצאות המאכזבות בטיפולים באמצעות תאי גזע בעיניי ולקבוע האם ניתן למצוא דרך לעקוף את הבעיה. הם שיערו שאם הדחייה הייתה מתרחשת וניתנת להדחקה, קולטני אור מושתלים שנגזרו מתאי גזע יכולים ליהנות מזמן רב יותר לאינטגרציה במערכת הראייה ולהתחיל להעביר מידע למוח.

החוקרים נעזרו בזן ספציפי של עכברים – בריא, אך חסר קולטן תא חיסוני אחד ספציפי, מה שמונע את הסיכוי לדחייה של התאים המושתלים. זן זה נקרא בעלי חסך חיסוני קולטן גאמא IL2rl. לבני אדם בריאים יש קולטן זה כחלק ממערכת חיסונית תקינה.

"זן עכברים זה מהווה מודל מעולה למחקר שלנו, משום שמלבד החסך החיסוני הם בריאים ורגילים, כולל יכולת הראייה שלהם. זה מאפשר לנו לבצע מחקרים ממוקדים על שחזור תאים", הסביר אחד המחברים המובילים של המחקר, פרופסור ג'איי צ'ו שהחל לעבוד במעבדתו של לאמבה לפני שלוש שנים.

בעכברים אלה, הצוות הציג שללא הליך הדחייה, יש עלייה חדשה פי 10 של תאי רשתית שנגזרו מתאי גזע עובריים חיים, התבגרו ושולבו ברשתית הקיימת.

לאחר שנצפה שיפור משמעותי בשרידות ארוכת הטווח וההשתלבות של התאים המושתלים, השלב הבא היה לראות האם תפקדו הלכה למעשה. הצוות השתיל קולטני אור שנגזרו מתאי גזע לזן אחר של עכברים, בעלי חסך CRX – עיוורים מלידה. הצוות מדד את תגובת האישונים לאור ובחן את התגובה החזותית של מרכז הראייה במוח בכדי להראות שאיתותים מהעין מגיעים למקום המתאים במוח. הם גילו שלאחר תשעה חודשים עד שנה מרגע השתלת קולטני האור, העיניים החלו להגיב לאור ולהעביר מסרי ראייה למוח.

"ממצא זה מעניק תקווה רבה עבור המטופלים, אנו יכולים ליצור יתרון עבורם באמצעות הטיפולים בתאי גזע, כך שזו תהיה לא סתם תגובה חולפת, אלא ראייה תקינה לאורך זמן", אמר לאמבה. "למרות שהרשתית נחשבת פעמים רבות לעמידה בפני המערכת החיסונית, מצאנו שאי אפשר להתעלם מדחיית התאים כאשר מנסים להשתיל אותם לעיניים".

מעבדתו של ד"ר לאמבה מוקדשת ליישומים הקליניים של תאי גזע אנושיים, עם עניין מיוחד בשחזור ראייה שנפגעה עקב מחלות עיניים דגנרטיביות, כגון ניוון הרשתית. לדבריהם של צ'ו ולאמבה. כיוון אחד הוא להשתמש בתרופות שכבר אושרו בכדי למנוע דחייה של איבר מושתל המתמקד באותו קולטן. "שימוש בנוגדנים כנגד קולטן ספציפי זה אומר שלא יהיה צורך להדחיק את המערכת החיסונית, הליך שעשוי להיות מסוכן באופן כללי", אומר צ'ו.

"אנו גם יכולים לזהות באופן פוטנציאלי מולקולות קטנות יותר או חלבונים רקומביננטיים לצמצום הפעילות של הקולטן החיסוני בגוף – אפילו תגובות חיסוניות ספציפיות לאזור העיניים – זה עשוי לצמצם את דחיית התאים", אמר לאמבה. "כמובן שזה עדיין לא אומת, אך עכשיו יש לנו מטרה שעל פיה נוכל ליישם שיטת עבודה זו גם בבני אדם".

מיקי שחם – ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם דם טבורי פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.