מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: מתאי עור לתאים מניבי שליה

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: מתאי עור לתאים מניבי שליה

רפואה רגנרטיבית זהו תחום חדש שהולך ומתרחב, ומטרתו הינה להחליף תאים, רקמות ואיברים בגוף האדם שנפגעו או אבדו, זאת באמצעות השתלת תאים. תאי גזע עובריים (ESC) הינם תאים פלוריפוטנטיים בעלי יכולת צמיחה ארוכת טווח, רמת התחדשות גבוה ויכולת להפוך לכל סוג של תא, רקמה ואיבר בגופו של העובר.

עודכן על ידי מיקי שחם כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים ואסתטיים.

לפיכך, תאי גזע עובריים מהווים מקור מבטיח של טיפול בתאים מכל הסוגים. קיימים שני גורמים מעכבים המפריעים למימוש פוטנציאל גדול זה: דחייה אלוגנאית חיסונית של תאים הנגזרים מתאי גזע עובריים והסוגיות האתיות של העניין.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף ל תאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.

שני חוקרים יפנים, חתן פרס נובל שיניה יאמאנאקה וקזוטושי טאקאהאשי הראו ב-2006 שהצגה של ארבעה גנים בתאי עור יכולים לתכנת מחדש פיברובלסטים לתוך תאים פונקציונאליים הדומים לתאי גזע (מכונים גם "תאי גזע מושרים").

ההבנה שאפילו ארבעה גנים מסוגלים לשנות בצורה מוחלטת את התא פתחה כיוון מחקרי חדש שבו חוקרים מנסים להמיר סוגי תאים בוגרים שונים לתאים סומטיים אחרים. מספר סוגים של תאים, כגון תאי דם, תאי עצב, תאי לב וכבד הומרו מסוגים שנים של תאים בוגרים באמצעות גישת ההמרה הישירה.

תגלית זו יצרה כיוון מבטיח ביותר שפותר גם את הבעיות האתיות וגם את הדחייה החיסונית של תאי הגזע העובריים ואת הצורך בתרומות תאים.

כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בראשות ד"ר יוסף בוגנים מהפקולטה לרפואה במכון ישראל-קנדה למחקר הרפואי הצליחו להמיר תאי עור לתאים יציבים ופעילים לגמרי המייצרים שליה (תאים אלה נקראים גם תאי גזע טרופובלסטיים מושרים). ד"ר בוגנים עובד בפקולטת הביולוגיה ההתפתחותית וחקר הסרטן במכון ישראל-קנדה למחקר.

השליה הינה האיבר האנושי המסתורי ביותר, אך ללא ספק גם אחד החשובים שבהם. היא משפיעה לא רק על בריאותה של האישה ועוברה במהלך ההיריון, אלא גם על בריאותה בכל מהלך חייה.

הפלות טבעיות חוזרות ותופעות נוספות של אי-ספיקת שליה מתרחשות כאשר השליה אינה מתפתחת בצורה הדרושה, או פגועה. מחלות של חוסר תפקוד השליה מתקשרות למשקל נמוך בלידה, לידה מוקדמת ומומים מולדים. אחת המחלות האלה הינה גדילה עוברית מוגבלת (נקראת גם פיגור גדילה תוך-רחמי) שבאה לידי ביטוי בפיגור שכלי קל ובמקרים חמורים – במות העובר.

מחלות אלה נושאות גם סיכוןנים עבור האם. נכון לעכשיו, הכלים לצפות או לטפל במחלות אלה מוגבלים ביותר וכל הניסיונות לבודד את התאים המעוררים מחלות של השליה בתנאי מעבדה נכשלו.

בניסיון לייצור תאים פעילים המייצרים שליה, ד"ר בוגנים ועמיתיו חיפשו גנים התומכים בהתפתחות שליה במודל עכברים. הם זיהו שלושה גנים (Gata3, Eomes, ו-Tfap2c) שכאשר מציגים אותם תוך תאי עור הם עשויים ליזום תוכנית שינוי תא שלגמרי ממירה את תאי העור לתוך תאים יציבים ופעילים המניבים שליה.    

תאי גזע טרופובלסטיים אלה שנגזרו מתאי עור נראים טבעיים לגמרי ותורמים ליצירת שליה.

כעת, מוקד העניין העיקרי של מעבדתו של בוגנים הינה ליישם את הטכנולוגיה הזאת על מנת לייצר תאים אנושיים פעילים המייצרים שליה.

ההצלחה של מחקר זה תיתן צ'אנס משמעותי לנשים הסובלות מהפלות טבעיות חוזרות ונשנות וכן מחלות שליה תפקודיות ותאפשר להן ללדת ילדים בריאים. חשוב לציין שתאים אלה לא מהווים שום סיכון משם שהם משולבים בתוך השליה, ולא בעובר עצמו.

מיקי שחם – ימשיך לעדכן את הקורא הישראלי בחידושים ותגליות תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.