מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: מחקר בתאי גזע סולל את הדרך לטיפולים עבור חולים

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: מחקר בתאי גזע סולל את הדרך לטיפולים עבור חולים

תי גזע שפותחו במיוחד בכדי לשמש כטיפול קליני מתאימים לשימוש במטופלים, כפי שקובע מחקר עצמאי בתחום ההרכב הגנטי שלהם.

מחקר זה שהתמקד בתאי גזע עובריים אנושיים סולל את הדרך לניסויים קליניים של טיפולים בתאי גזע על מנת להתמודד עם מחלות כגון פרקינסון, מחלות עיניים ניווניות הקשורות להזדקנות וכן פגיעות בחוט השדרה.

עודכן על ידי מיקי שחם כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים ואסתטיים.

המחקר ביסס גם גישה יעילה וחסכונית לניטור איכות מוצרים המבוססים על תאי גזע ושיטות טיפול חדשות.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף ל תאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.

לתאי גזע יש את הפוטנציאל להפוך לכל סוג של התאים השונים הקיימים בגוף האדם. החוקרים כבר בודקים כיצד הם יכולים לשמש בכדי לתקן או להחליף רקמות פגועות של מטופלים.

עם זאת, בגלל שהתאים מייצרים העתקים של עצמם באופן קבוע, ישנו חשש שהם עשויים לשעתק גם מומחים גנטיים שיכולים לגרום לסרטן.

חוקרים באוניברסיטת אדינבורג חקרו את ההרכב הגנטי של תאי גזע אנושיים שגודלו במעבדה מתוך תאי עובריים משלבי ההתפתחות הראשוניים.

25 קבוצות התאים שנבדקו היו כולם ברמה הקלינית – כלומר, שהם עמדו בדרישות האיכות הקפדניות עבור תאים המתאימים לשמש כטיפוליים.

הצוות במועצת המחקר הקליני עבור רפואה רגנרטיבית ניתח כל אחד מקבוצות התאים באמצעות שיטה המכונה קריוטיפ מולקולרי, שיטה בעלת רגישות גבוהה ביותר לגילוי מומים גנטיים.

החוקרים גילו כי יותר ממחצית מקבוצות התאים כללו הבדלים גנטיים רבים אך יציבים. עם זאת, שינויים אלה קיימים גם בקרב אנשים בריאים, ללא השלכות משמעותיות, מה שמציג את הגיוון הגנטי של האוכלוסיה האנושית.

החוקרים גילו שמספר קטן של קבוצות תאים רכש בעיות גנטיות במידה וגודלו במעבדה לאורך זמן רב מדי. חוקרים אומרים שזה מדגיש את הצורך לבצע בדיקות גנטיות ממושכות של מוצרים חדשים המבוססים על תאי גזע, בכדי לוודא שהם מתאימים לשימוש בחולים.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Scientific Reports. הוא מומן על ידי המועצה למחקר קליני והקרן למציאת תרופה לפרקינסון.

יותר משלושה רבעים של תאי הגזע המתאימים לטיפול קליני בכל רחבי העולם נמצאים באנגליה. קבוצות תאי הגזע שנבדקו במחקר בוססו לשימושים קליניים על ידי אוניברסיטאות בשפילד ומנצ'סטר, קינגס קולג' שבלונדון וכן על ידי חברת Roslin Cells המתמחה בייצור תאי גזע קליניים לשימוש טיפולי.

ד"ר טילו קונאט', חוקר בכיר במרכז המועצה למחקר קליני לרפואה רגנרטיבית באוניברסיטת אדינבורג אמר: "זהו מחקר נהדר לתאי גזע מועילים מבחינה טיפולית הקיימים, והוא מראה שאנחנו נמצאים במקום טוב בכדי להמשיך לכיוון של טיפולים ניסיוניים חדשים המבוססים על תאי גזע".

ד"ר פול קולוויל-נאש, מנהל התוכנית עבור תאי גזע, ביולוגיה התפתחותית ורפואה רגנרטיבית ב-MRC מוסיף: "איסוף ספריה של תאי גז שאנחנו מבינים ויודעים בוודאות שהם מתאימים לשימוש בחולים הינו חשוב מאוד, אם אנו מתכננים להשתמש בשיטה זו בתחום הקליני. עבודה זו משלימה את פעילותה של פלטפורמת הרפואה הרגנרטיבית באנגליה המחפשת לתת מענה לבעיית פער הידע שיש לגשר בכדי לקדם התפתחות זו ועל מנת לוודא את הבטיחות והיעילות של טיפולים חדשים המבוססים על תאי גזע".

מיקי שחם – ימשיך לעדכן את הקורא הישראלי בחידושים ותגליות תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.