מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: הוגדרה הסביבה שמזינה תאי גזע יוצרי דם

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: הוגדרה הסביבה שמזינה תאי גזע יוצרי דם

מדענים ממכון מחקר ילדים במרכז רפואי UT דרום מערבי זיהו סביבה שבה תאי גזע מייצרי דם שורדים ומשגשגים בגוף, צעד חשוב לקראת שיפור בבטיחות ויעילות של השתלות מח עצם.

חוקרי המכון שבראשם עומד דר' שן מוריסון שאלו אלו תאים אחראיים למיקרו-סביבה שמזינה את תאי הגזע ההמטופואטיים, המייצרים ביליוני תאי דם חדשים כל יום. התשובה היא תאי אנדותל ופריוסקולר (סביב כלי דם), שמדפנים כלי דם.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

"אמנם המדענים חיפשו במשך עשורים דרך לאפיין תאי גזע , זהו המחקר הראשון שחושף את התאים שאחראייםלתחזוקת תאי גזע יוצרי דם בגוף", אמר דר' מוריסון, מנהל המכון החדש ומחבר ראשי של עבודה(זמינה מ26 לינואר בnature ).

"הגילוי מוביל לזיהוי המנגנונים בהם התאים מקדמים תחזוקת תאי גזע ורובויים."

המדענים כבר יודעים לייצר כמויות גדולות של תאי גזע. המכשול העיקרי הוא בהעדר הבנה אודות הסביבה, או נישה, בה תאי גזע יוצרי דם שוכנים בגוף.

בפריצת דרך הראשונה מהמכון לחקר ילדים, המעבדה של דר' מוריסון התייחסה לנושא זה ע"י הגדרה סיסטמטית אלו תאים הינם המקור לפקטור תאי הגזע, החלבון שדרוש לתחזוקת תאי גזע יוצרי דם. הצוות שלו החליף בעכבר את הגן האחראי לפקטור תא גזע עם גן ממדוזה שמקודד חלבון פלורוסנטיות ירוק.

התאים שזרחו בירוק היו אנדותליאלים ופריווסקולריים, נחשפו כיוצרי הנישה שמזינה תאי גזע יוצרי דם.

עבודת מעבדה נוספת הראתה שתאי גזע יוצרי דם נהיו חסרים כשפקטור תאי גזע הוסר מתאי אנדותל ופריווסקולר. איבוד פקטור תאי גזע משני המקורות גרם לתאי הגזע למעשה להעלם.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

למחקר זה יש השלכות על נושאההשתלה ממח העצם ודם טבורי, לדברי דר' מוריסון. אם מדענים יוכלו לזהות את הסיגנלים הנותרים בהם תאים פריווסקולרים מקדמים ריבוי תאי גזע מייצרי דם, אז הם יכולים להרבות את הסיגנלים האלה במעבדה.

זה יאפשר ריבוי תאי גזע מייצרי דםטרם השתלתם בחולים, בכך הגברת בטיחות ויעילות של ההליך.

עבודתו של דר' מוריסון היא היוזמה הראשונה ממכון חקר הילדים שמשלבת תעוזה במחקר רפואי עם מומחיות קלינית של מרכז רפואי לילדים של דלאס.

תחת הנחייתו של דר 'מוריסון המכון מתמקד בחקר הממשק של ביולוגיית תאי גזע, סרטן ומטבוליזם , לו יש פוטנציאל לגלות אסטרטגיות חדשות לטיפול במחלות.

במכון כיום עובדים מעל 30 מדענים ובסופו של דבר צפוי לכלול 150 מדענים ב15 מעבדות שבראשם חברי הפקולטה UT דרום-מערב. מעבדתו של דר' מוריסון מתמקדת בביולוגיית תאי גזע וממאירויות דם, מערכת עצבים ועור.

המחבר הראשון בעבודה שפורסמה בnature הוא דר' ליי דינג, עמית בפוסטוקטוראט במכון לחקר ילדים ומכון רפואי הוורד הוגס. מדענים מאוניברסיטת משיגן ומעבדת קולד ספרינג הרבור גם תרמו למחקר זה, שנתמך ע"י HHMI ומכון לב ריאה ודם.

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.