מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: חתירה למציאת טיפולים הכוללים את מעטפת המיאלין

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: חתירה למציאת טיפולים הכוללים את מעטפת המיאלין

מדענים הצליחו בעקבות ניסיונות ממושכים לזהות את הגנים המדויקים לטיפול בבעיה המוחית העומדת בבסיסה של טרשת נפוצה וכן מספר גדול של מחלות ילדים נדירות וקטלניות.

הפרטים אודות האופן שבו מדענים בודדו וכיוונו תאי גזע מהמוח האנושי על מנת להפוך לאוליגודנדרוציטים- סוג תאי המוח המייצרים מיאלין, חומר שמנוני העוטף את הנוירונים ומאפשר להם לאותת באופן יעיל- פורסמו ב Nature Biotechnology על ידי מדענים מהאוניברסיטה של המרכז הרפואי רוצ'סטר והאוניברסיטה בבפאלו.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

"תאים אלה הם המועמדים הטובים ביותר שלנו לסייע יום אחד למטופלים עם טרשת נפוצה או לילדים עם הפרעות תורשתיות קטלניות במיאלין", אמר סטיבן גולדמן, ראש הצוות ויו"ר המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטה של המרכז הרפואי רוצ'סטר.

"תאים אלה נודדים ביעילות רבה יותר ברחבי המוח, והם עוטפים במיאלין תאים אחרים במהירות ויעילות גבוהה יותר מכל תא אחר שהוערך אי פעם. סוף סוף יש לנו סוג תא שאנו חושבים שהוא בטוח ויעיל מספיק בשביל להעמידו לניסויים קליניים".

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

המחבר הראשון של המאמר הוא Fraser Sim, מרצה זוטר בפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה באוניברסיטת באפאלו, שעשה את רוב העבודה כשהיה חוקר באוניברסיטת רוצ'סטר.

סים וסטודנטית בשם קריסטל מקליין מאוניברסיטת רוצ'סטר הריצו ניתוחים מקיפים תוך צפייה בפעילות גנים בסוגים שונים של תאי גזע, והגיעו למסקנה שתאי גזע הנושאים חלבון המוכר CD140a על פנ השטח שלהם הם המועמדים הסבירים ביותר להפוך לתאים הרצויים- אוליגודנדרוציטים.

"אפיון ובידוד התאים המדויקים לשימוש בתראפיית תאי גזע היא הדרך המובטחת להצלחה" אמר סים. " עליך להגיע לתאים הנכונים לפני שאתה יכול לחשוב על ניסוי קליני לטיפול באנשים. זהו צעד משמעותי.

מרכזי להבנת הצלחתו של הצוות הוא הידע האנציקלופדי אודות מאות מולקולות המכוונות תאי גזע של המוח להפוך לסוגי תאים ספציפיים של מוח בוגר. ידע זה הוא פרי עבודה שנמשכה עשור במעבדתו של גולדמן.

בניסויים המתוארים ב Nature Biotchnology, לדוגמה, הצוות הצליח להשתמש במולקולה המכונה BMP4 בכדי לכוון את תאי הגזע להפוך לתאי תמיכה של המוח- אסטרוציטים- בעוד שמולקולה אחרת המכונה Noggin גרמה להם להפוך לאוליגודנדרוציטים.

" תאים אלה מאוד מגיבים לאותות בסביבתם המקומית", אמר גולדמן. "חשוב לבחור את הסוג המתאים של תאי הגזע, אך חשוב באותה מידה ליצור סביבה עם האותות המולקולאריים החיוניים לייצר את סוג התא החיוני למצב או מחלה ספציפיים".

העבודה הנוכחית מתמקדת ביצירה של מיאלין; לבד מאובדן שלו בטרשת נפוצה והפרעות ילדות, אובדן מיאלין משחק תפקיד במחלות כגון שיתוק מוחין, סוכרת, לחץ דם גבוה וסוגים מסוימים של שבץ.

בעוד שלצוות של גולדמן הייתה הצלחה מוקדם יותר בחידוש ייצור המיאלין אצל עכברים שנולדו ללא החומר, התוצאות החדשות מזהות תת מערכת ספציפית של תאים שנראה כי הם היעילים ביותר עד כה בייצור מיאלין ומגבירות את התקווה לפיתוח של תראפיית תאים כדרך לטפל במחלות הללו.

טיפול במחלה כמו טרשת נפוצה עשוי לכלול הזרקה של תאים ליצירת מיאלין במוחם של מטופלים. לכן מרתה וינדרם, אחת מכותבות המאמר ומרצה בחוג לנוירולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, פיתחה שיטות להזרקת תאים באופן כזה שיוכלו לנוע בחלק גדול מהמוח, בהשאירם מיאלין על הנוירונים.

"גישה נוספת", אומר סים, "עשויה לכלול תרופות שיגיעו לתאים הללו הקיימים כבר במוחם של המטופלים וליצור מיאלין חדש. השימוש בטכניקות חדשות המתואר בעבודה זו אפשר לנו להבין טוב יותר כיצד מתנהגים תאים אנושיים במוח ולעזור לנו לנבא אלו תרופות עשויות להצליח בטיפול באובדן מיאלין".

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.

מיקי שחם, miki shacham. דם טבורי, דם-טבורי, בנק דם טבורי, סיטוג'ן, תאי גזע