שימור דם טבורי תאי גזע

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תאי מעי הפכו לבתי חרושת לאינסולין – טיפול חדש נגד סכרת מסוג 1



מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תאי מעי הפכו לבתי חרושת לאינסולין – טיפול חדש נגד סכרת מסוג 1

לפי מחקר שבוצע בעכברים ע"י חוקרים במרכז רפואי באוניברסיטת קולומביה ופורסם ב11 למרץ 2012 בכתב העת Nature Genetics,, תאים במעי של מטופלים עם סכרת מסוג 1 יכולים "להתפתות" ליצור אינסולין, מה שמפחית את הצורך להשתיל תאי גזע. עד כה מספר חוקרים האמינו ששתלי תאי גזע היו השיטה האופטימלית לשחרור מטופלים מזריקות אינסולין והחלפת תאים שאבדו.

המחקר בוצע ע"י צ'יטומה טלצ'אי, PhD, חבר קרן תאי גזע בניו יורק ודומניקו אצילי, MD, פרופסור לרפואה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

סכרת מסוג 1 הינה מחלה אוטואימטונית, שפוגעת בתאים מייצרי אינסולין בלבלב. כתוצאה מכך רמות הסוכר בדם עולות. מאחר והלבלב לא יכול לספק תחליף לתאים אלה, אנשים הסובלים מהמחלה נאלצים להזריק אינסולין על מנת לשמור על רמות הסוכר בדם. המטופלים צריכים גם לנטר את רמות הסוכר מספר פעמים ביום, מאחר ורמות סוכר שנמוכות מדי או גבוהות מדי יכולות להיות קטלניות.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

עבור מדענים שחוקרים סכרת מסוג 1, אחת המטרות החשובות היא החלפת תאים מייצרי אינסולין שתפקודם נפגע, בתאים חדשים שמשחרירים אינסולין לזרם הדם בהתאם לצורך. גם אם החוקרים יצליחו לייצר את התאים במעבדה מתאי גזע עובריים, הם לא יתאימו להשתלה במטופלים, כי אינם מפרישים אינסולין כראוי כתגובה לרמת סוכר בדם, מה שעלול לגרום למצב קטלני שנקרא היפוגליצמיה.

במעי של עכברים, החוקרים מצאו תאי אב גסטרואינטסטינלים ( של מערכת עיכול), שיכולים לייצר תאים מייצרי אינסולין.

לרוב תאי האב אחראיים על יצירת טווח רחב של תאים, כגון פפטיד קיבתי מעכב ( gastric inhibitory peptide ), תאים שמייצרים סרוטונין וכן הורמונים נוספים שמופרשים למערכת עיכול וזרם הדם.

החוקרים גילו שכשהם כיבו את הגן Foxo1 (שידוע כתורם להחלטות גורליות של תאים), תאי האב יצרו גם תאים מייצרי אינסולין. בנוסף הצוות גילה שאמנם יותר תאים נוצרו כאשר הגן היה כבוי מוקדם בהתפתחות, הם גם נוצרו כש- Foxo1 נכבה בעכברים בוגרים.

דר' אצילי הסביר:"התוצאות שלנו מראות שזה אפשרי להצמיח שוב תאים מייצרי אינסולין במערכת עיכול של מטופלים צעירים ובוגרים."

אף אחד לא ציפה לתוצאה כזו. הרבה דברים יכולים להתרחש אחרי שמבטלים את Foxo1ואילו בלבלב שום דבר לא השתנה כאשר Foxo1 היה כבוי. אז למה יש שינוי במעיים? למה אנחנו לא מקבלים את התא שמייצר הורמון אחר? אנחנו עדיין לא יודעים."

אם תאים מייצרי אינסולין במילא מפרישים אינסולין כתגובה לרמות סוכר בדם זה יכול להיות מסוכן. אולם, לדברי החוקרים תאי מעי חדשים מסוגלים להפריש אינסולין כתגובה לרמות סוכר מאחר ויש להם קולטנים הרגישים לגלוקוז.

בנוסף, החוקרים גילו שאינסולין שנוצר בתאי מעי, נוצר באיכות מספקת על מנת לנרמל את רמות הסוכר בדם בעכברים סכרתיים, הופרש לזרם הדם ופעל כמו אינסולין רגיל.

דר' אצילי אמר:"הממצאים גורמים לנו לחשוב שהשפעה על המעיים של מטופלים לייצר תאים מפרישי אינסולין תהיה אפשרות טובה יותר לטפל בסכרת מאשר טיפולים שמבוססים על תאי גזע עובריים iPS.

יותר מזה, מערכת העיכול מוגנת חלקית מתקיפת מערכת חיסון, המיקום של תאי המעי יכול למנוע פגיעה בתאים מייצרי אינסולין חדשים על רקע סכרת.

לפי דר' אצילי, על מנת להפוך את הממצא לטיפול מתאים יש צורך למצוא תרופה שמייצרת את אותו האפקט על תאי אב בבני אדם, כפי שהגןFoxo1 עושה בעכברים. אצילי מסביר שזה אמור להיות אפשרי כי הם גילו שיכולים לייצר תאים מפרישי אינסולין ותאי אב באמצעות חסימת הגן ע"י כמיקל.

דר' אצילי הסביר:”: חשוב להבין שטיפול חדש לסכרת מסוג 1 צריך להיות בטיחותי ויעיל יותר מאשר טיפול באינסולין. אנחנו לא יכולים לבחון טיפולים מסוכנים על מנת להסיר את המעמסה של הזרקות על בסיס יום יומי. אינסולין אינו מושלם, אבל הוא עובד והוא בטיחותי..”:

המחקר קיבל מימון מNIH (DK58282, DK64819, DK63608), קרן תאי גזע של ניו יורק, וקרן ראסל ברי.

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.




חזרה למאמרים»


לאתר בנק החיים

מאמרים דם טבורי

להגרלת מנוי שימור דם טבורי חינם